תביעות לביטוח הלאומי/ רוני ינון, עו"ד

 

מרוץ החיים של כולנו יכול לתפוס אדם במצב של אובדן כושר עבודה. מצב זה יכול להוביל לפגיעה קשה במשלח ידו ובמעגלים הסובבים אותו. הכתובת הראשונה שפונים אליה לעזרה הוא המוסד לביטוח לאומי, הפנייה מבוצעת בצורת תביעה בגין פגיעה או נכות. מי שאמון מטעם הביטוח הלאומי לקבוע בסופו של הליך, אם יש זכאות אם לאו, מה מידת הפגיעה, ומה אחוזי הנכות הגופנית והתפקודית, היא ועדה הרפואית בביטוח הלאומי, הכוללת צוות רופאים מתחום הפציעה, כמו אורתופדים, רופאי א. א. ג, נוירולוגים ועוד, אשר ישאלו שאלות בגין הנכות ויבקשו הדגמה של פעולות שגרתיות ותפקודיות. לעיתים במושב של ועדה אחת לא ניתן להגיע למסקנה חד משמעית ואז אותו אדם יזומן לוועדה נוספת. בשביל להגיע מוכנים מומלץ להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום הנזיקין לפני מועד הפגישה וזאת בשביל למקסם עד כמה שניתן את קבלת הפיצוי המתאים בהתאם לאופי הפגיעה או הנכות.

כיצד להתכונן לוועדה כראוי ?

כמו כל דבר בחיים ראוי לבוא מוכנים ומאורגנים היטב, הכנה נאותה תגדיל באופן ניכר את הסיכויים מכיוון שתשובת הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי תהיה בעלת השפעה רבה על גובה הזכאות לקצבה . יש להגיע עם כל הניירת הרפואית הרלוונטית, צילומי רנטגן, C.T ,M.R.I, אולטרה סאונד וכד' כולל תשובות בעל פה על מהות הבעיה. ידוע שאנשים מתרגשים מאוד במעמד הוועדה, ולעיתים שוכחים דברים, ולכן כדאי לך להכין רשימה של הליקויים או המחלות שמהם אתה סובל, ושברצונך להציג בפני הוועדה עליך להצטייד בתעודת זהות. אם התבקשת להמציא מסמכים נוספים, שאינם נמצאים בידי הוועדה, אנא ארגן את המסמכים בצורה מסודרת, והכן העתקים עבור המסמכים שברצונך להשאיר בידי הוועדה. יש להתמקד בעיקר בטיעונים וההסברים , להיות תמציתי, ממוקד בגלל קוצר הזמן שמיועד לכל תובע. מומלץ מאוד למלא את טפסי הביטוח הלאומי יחד עם ליווי ויעוץ של העורך דין המתמחה בתביעות מהסוג הזה. משרדנו מתמחה בתביעות נזיקין בכלל ובתביעות למוסד לביטוח לאומי בפרט. דיני עבודה, משפט אזרחי.

מוזמנים לפנות ולהתייעץ.                                             

בברכת בריאות איתנה- כל השנה.

 

 

 

התקף לב ואירוע מוחי כתאונת עבודה/ רוני ינון, עו"ד

 

"כָּל הַכּוֹעֵס – כָּל מִינֵי גֵיהִנּוֹם שׁוֹלְטִים בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת יא י): "וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ, וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ"

 

בתי משפט בערכאות השונות הכירו באחריות מעסיקים לנזק שנגרם לעובדיהם, בין אם המדובר בנזק פיזי או בנזק נפשי, במקרים בהם התרחשה סטייה מרמת הזהירות הנדרשת ממעסיק סביר. כתוצאה מכך הוכרה החובה לפצות עובדים בשל תסמונת פוסט טראומטית או אירוע מוחי או אירוע לבבי, שנגרמה להם לאחר שנחשפו להתפרצות של אלימות ותוקפנות מילולית במקום העבודה, באירועים קיצוניים וחריגים. בדרך כלל מתח מתמשך לא מוכר כגורם לכך אלא רק אירוע חריג שאירע באותו יום או בסמוך לקרות הנזק.

מקרה מיוחד ארע לעובד שעבר ניתוח מעקפים  והציג למעסיקו חופש מחלה של 21 ימים. מעבידו דרש שייבדק אצל רופא אחר שקבע שיחזור בתום 6 ימי מנוחה. כתוצאה מכך שב העובד לעבודתו וכעבור שבוע לקה באירוע לבבי עת טיפס במדרגות בעבודתו. מקרה זה הוכר כ"אירוע חריג" מאחר והעובד היה במצב רפואי נחות לעומת מצבו הרגיל בחיי היום יום. ישנם מקרים רבים ונוספים שהוכרו כתאונת עבודה בשל המצאות "אירועים חריגים" שמקיימים את הקשר הסיבתי בינם לבין ההתקפי לב במועד שארע, כל מקרה לגופו ולעיתים רבות נדרשת חוות דעת מומחים בתחומי הנוירולוגיה , קרדיולוגיה, מומחה כלי דם ועוד. יש להוכיח בנוסף שאותו אירוע חריג גובר על השפעת גורמים אחרים שיכלו לגרום לפי הספרות לאירועים לבבים, כמו תורשה ,עישון , תזונה ועוד. חשוב לדעת כי לא כל התקף לב שקורה לאדם במהלך עבודתו ייחשב כתאונת עבודה. ולהיפך, ייתכנו אף מקרים בהם אדם לקה בהתקף לב מעבר לשעות העבודה ולמרות זאת הוכר כנפגע בתאונת עבודה, לעתים התקף הלב מתרחש מספר שעות לאחר אירוע בעבודה וגם אז, במקרים המתאימים,  יתכן ויוכר האירוע כתאונת עבודה.

משרדנו מתמחה בין היתר בתביעות נזיקין, תאונות עבודה, ביטוח לאומי ועוד.

 מוזמנים לפנות ליעוץ.

                                 העיקר הבריאות

 

 

 

תאונות דרכים: את מי לתבוע ומתי ?/ רוני ינון, עו"ד

 

מאז המצאתה של המכונית וריבוי התחבורה בדרכים הפכו תאונות הדרכים לטרגדיה חברתית ממדרגה ראשונה. הן גורמות לא רק נזק לפרט אלא גם נזק כלכלי למדינות, אשר מוערך בלמעלה מ-500 מיליארד דולר מדי שנה.

ארגון הבריאות העולמי מעריך כי בשנה נהרגים מתאונות דרכים כ-1.2- מיליון איש וכ-30-20 מיליון איש נפצעים בדרגות חומרה שונות. גם בישראל הפכו לצערנו תאונות הדרכים למכת מדינה. לנפגעים בתאונה נגרמים פעמים רבות נזקים קשים ובשל כך זכאים לפיצוי מחברות הביטוח או מהמדינה. לשם כך נחקק חוק הפלת"ד, "חוק לנפגעי תאונות דרכים", ומטרתו לפצות נפגעי תאונות דרכים, סעיף 8 שבו נותן את האפשרות לתבוע בנזיקין ולמנוע זמני התדיינות ארוכים ומתישים שהיו בעבר.

"קרנית" מטפלת בנזקי גוף בלבד ומפצה נפגעי תאונות דרכים שאין בידם לתבוע מבטח היכול לפצותם על הנזק והסבל שנגרמו להם, במקרים כגון תאונות פגע וברח, רכב גנוב, נהג ללא ביטוח, רישיון וכדומה. בישראל האחריות לפיצוי נפגעי תאונות דרכים היא מלאה ומוחלטת.

תביעה בגין תאונת דרכים, כמו רוב התביעות בגין נזקי גוף, מגישים רק לאחר שהנזק התגבש, כלומר רק כאשר ידוע היטב מהו הנזק שנגרם בפועל. ממתינים עד אשר מבחינה רפואית המצב מתייצב ומתגבש, זאת מכיוון שכאשר מוגשת תביעה הן התובע, הן עורכי הדין והן חברת הביטוח צריכים לדעת בדיוק מה לתבוע, ואיך להתגונן.

מומלץ להגיש את התביעה רק כאשר יודעים בדיוק מה המצב הרפואי ומה הנזק שנגרם עקב התאונה. כמובן, אין נוסחת זמנים בדוקה והדבר משתנה בין אדם לאדם בהתאם לחומרת הפציעה והריפוי, לפיכך ייתכנו מקרים שבהם ניתן להגיש את התביעה אחרי שנה ויותר.

 

תאונת דרכים כתאונת עבודה

תוכר בעת שמדובר במסלול הרגיל היומיומי שמבצע העובד מביתו לעבודה, ללא סטיות מהדרך. אדם אשר נפגע בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה זכאי לתבוע גם את המוסד לביטוח לאומי וגם את חברת הביטוח שביטחה הרכב שבו נפגע בביטוח חובה.

לביטוח הלאומי מגישים טופס תביעה להכרה בתאונה ולתשלום דמי פגיעה, ולאחר מכן יש צורך בהגשת תביעה לקביעת דרגת נכות ולתשלום דמי נכות מתאונה. במקביל, יש להגיש תביעה נגד מבטחת החובה של הרכב המעורב. מומלץ לכם להסתייע בעו"ד המתמחה בנזקי גוף ובתאונות דרכים לשם הגשת התביעה, היות שקיימת חשיבות רבה לכל שלב שבו מוגשת כל תביעה.

 

תאונה עצמית ברכב

קיימים מקרים שבהם המשתמש ברכב נכנס בעמוד, חומה או תמרור ואין במקום עדי ראיה לתאונה או נפגעים נוספים פרט לנהג ברכב, מומלץ לאסוף ראיות רבות ככל האפשר על התאונה, כגון תמונות של מקום התאונה מיד לאחר התאונה, תמונות של הרכב הניזוק, חשבוניות או אסמכתאות אחרות לתיקון הרכב במוסך או חוות דעת שמאי בגין הנזק שנגרם לרכב, וזאת נוסף על המסמכים שבדרך כלל מתקבלים בעקבות התאונה כגון תיעוד רפואי או אישור משטרה.

פרט חשוב שיש לזכור, כמו בכל תביעה משפטית, גם על התובע שטוען שנפגע בתאונת דרכים חל הכלל "המוציא מחברו עליו הראיה". כדי שיהיה זכאי לפיצוי, עליו להוכיח את האירוע התאונתי, ולא - תידחה תביעתו.

 

למה חשוב ייעוץ עם עורך דין?

נפגעי תאונות דרכים בדרך כלל אינם מכירים את החוק ואין להם את הניסיון לנהל תביעת נזיקין. אי הידיעה יכולה להוביל לפגיעה בסיכוי ההצלחה בתיק. חשוב להתייעץ עם עורך דין מומחה לייצוג נפגעי תאונות דרכים בהקדם האפשרי למועד קרות התאונה, כדי לקבל הנחיות שונות לגבי איסוף החומר הרפואי וכיצד לנהוג כדי לא להכשיל את סיכוי הזכייה בתיק ופוטנציאל הפיצוי של התביעה.

 

מה גובה שכר טרחת עורכי הדין בתיקי תאונות דרכים?

שכר טרחת עורכי הדין נקבע בחוק והוא נגזר באחוזים מגובה הפיצוי המשולם לנפגע. החוק קובע כי שכר טרחת עורכי הדין ישולם בהתאם לשלב שבו הסתיים טיפולם בתיק. תיק שהסתיים בפשרה עם חברת הביטוח לפני הגשת תביעה לבית המשפט - שכר טרחת עורכי הדין יעמוד על 8% + מע"מ, במקרים שבהם התיק יסתיים בפשרה לאחר שהוגשה תביעה לבית המשפט - שכר טרחת עורכי הדין יעמוד על 11% + מע"מ ובמקרים שבהם התיק יסתיים בפסק דין, שכר טרחת עורכי הדין יעמוד על 13% + מע"מ. קיימת אפשרות נוספת לסכם את שכר הטרחה בהסכמה מראש, אבל רוב עורכי הדין פועלים במסגרת השלבים לגבות את שכר טרחתם כמובא לעיל. 

 

 

        

 

 

                      מהו ניכוי שכר ראוי / מאת עו"ד רוני ינון

 

באוגוסט 2017, ביקש הממונה על השכר במשרד האוצר להפוך פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה בעניין תשלום עבור ימי עיצומים שבהם נקטו עובדים בנמל אשדוד שלוש שנים קודם לכן. פסק הדין כלל קביעות תקדימיות בעניין תשלום לעובדים הנוקטים שביתה חלקית. לטענת המדינה, ההחלטות שבפסק הדין מפרות את האיזונים ההכרחיים במסגרת יחסי עבודה במגזר הציבורי.

פסק דינו של ביה"ד הארצי קבע, כאמור, כי ההחלטה לגבי השכר הראוי תיעשה רק במסגרת הליך משפטי. בעתירה לבג"ץ, הודגשה עמדת האוצר: אמצעי מרכזי להתמודדות עם צעדי שביתה הוא אי-תשלום שכר בעת השביתה, וכן תשלום שכר ראוי (חלקי) בעת שביתה חלקית, כאיזון לזכותם של העובדים לממש את זכות השביתה.

על פי הנהוג כיום, המדינה או המעסיק הציבורי מבצעים מעקב אחר העיצומים והיקפם, ומשלמים לעובדים את השכר הראוי, המשקף למיטב הבנתם את שווי עבודתם במסגרת העיצומים. החלטה זו נתונה למבחן שיפוטי על פי פנייה של עובדים או ארגון יציג לבית הדין לעבודה. הנוהג הזה יצר מצב שבו על אף ברירת המחדל החוקית, ניתן היה לשלם יותר או פחות, כל פעם על פי שיקול הדעת של המעסיק שבחן את מידת הפגיעה. עם זאת, ההחלטות היו לא פעם שרירותיות, ולא התקבלו על ידי ועדי העובדים - שטענו תמיד נגד חיוב ימי העיצומים.

ישנה ביקורת רבה על שיטת ניכוי שכר הראוי מחד ארגוני המעסיקים והממונה על השכר באוצר ויתר המעסיקים במגזר הציבורי, לטענתם "במגזר הציבורי הדבר מעורר קושי נוסף, שכן הוא יבוא על חשבון הקופה הציבורית ויקטין את יכולות המעסיקים הציבוריים להוציא לפועל מהלכים חשובים לטובת הציבור. לנוכח פסק דינו של בית הדין הארצי", לדברי הממונה על השער באוצר "דומה, כי לא נותר כלי אפקטיבי בארגז הכלים של המעסיק בשירות הציבורי, עת עליו להתמודד אל מול העובדים וארגונם היציג במהלך עיצומים".

הקושי העיקרי הוא לאמוד את ניכוי השכר במהלך העיצומים, לא קיים כלי או מנגנון שיקבע כמה לנכות משכרו של אותו עובד, יתרה מכך יש כאלה שגורסים שעיצומים הם "השביתה החדשה" או שביתה דה לוקס, עולה כי עדיין לא נאמרה המילה האחרונה בנושא, סכסוכים עתידיים כנראה יובילו לקביעה של הלכה חדשה שתעגן את מנגנון הניכוי הראוי, שיאזן בין זכויות המעסיקים מחד לזכויות העובדים מאידך.

 משרדנו מתמחה בין היתר בדיני עבודה.

  מוזמנים לפנות ליעוץ בתחום.